מקאם ראסט נחשב למקאם מרכזי ויסודי מאד במסורת המוסיקלית המזרחית. הוא למעשה המקאם ממנו נגזרים ומסתעפים כל סולמות המקאמאת המזרחיים – סולמות הכוללים מרווחים של ¾ טון. מקאם ראסט פופולרי ועשיר מאד ביצירות בכל המסורות המוסיקליות המזרחיות. במסורת החלאבית-ירושלמית הוא נחשב לסולם שמח. נהוג להתפלל בו בשבתות בהן מתחילים חומש חדש (בסדר קריאת פרשת השבוע) ומנמקים זאת בשל קרבתו למילה "ראס" בערבית, שמשמעותה: ראש, תחילה, התחלה.

למקאם ראסט אף שמורה תפילה קבועה אותה מתפללים בו לאורך כל השנה והיא מנחה של שבת.

מבחינת מרכזיותו במסורת המזרחית נחשב הראסט למקביל לסולם מז'ור במוסיקה המערבית (הם גם נשמעים דומים). ההבדל בין הסולמות בא לידי ביטוי בהנמכת הצלילים השלישי והשביעי ברבע-טון בראסט ביחס למז'ור. ישנם חוקרים הטוענים כי שני הסולמות הם למעשה תולדה של סולם אחד אשר במהלך ההיסטוריה עבר תמורות במבנה הצלילי שלו, עד להתגבשות הראסט במזרח והמז'ור במערב.

חשוב לציין כי המקאם הזהה בסולמו למז'ור הוא דווקא עג'ם (ראה להלן), אך מידת מרכזיותו במוסיקה המזרחית פחותה ביחס לזו של הראסט.